החלטה בתיק רת"ק 46532-06-13

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' הרשמת הבכירה רנה הירש), שעניינו תאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.1.13 בראשון לציון.

בהתאם לנטען ע"י המבקש בכתב התביעה שהגיש, נהג הוא ברכבה של אמו, המבקשת 2. רכב המשיב 1 שהיה נהוג על ידי נכדו  - המשיב 2 שנסע בנתיב התחבורה הציבורית מימינו, פנה שמאלה והתנגש במכוניתו. כתוצאה מהפגיעה נגרם לרכב המבקש נזק כבד בדלתות הימניות של הרכב ובכנף האחורית, המסתכם בכללותו (לרבות מרכיבי נזק נוספים - חשבון שמאי, ירידת ערך, אובדן ימי עבודה, טרחה ועגמת נפש) בסך כולל של 21,264 ש"ח.

בית המשפט קמא, לאחר ששמע את עדויות הצדדים ועיין בראיות שהוצגו לו, מצא כי אין בידו להעדיף את גרסת המבקש, אלא, אם בכלל, את גרסת המשיב, וזאת בשל עדות עד ניטרלי שהובא מטעמו של המשיב, שאינו קרוב משפחה או בעל עניין בתוצאות הדיון, ואשר תמכה בגרסתו; העדפת הגרסה המסתברת לפיה בהינתן העדויות בדבר כיווני הנסיעה, אין למשיב סיבה לסטייה ממסלולו, להבדיל מהמבקש שהיה בדרכו לקניון רוטשילד המחייב פניה ימינה; ופנייה ימינה של המבקש בוצעה אף בפועל לשם החלפת פרטים, פנייה שהיתה תמוהה לדעת בית המשפט קמא בהנתן אפשרות עצירה חליפית בצד ימין של הדרך, לו אכן היה מסלול נסיעתו המתוכנן של המבקש כטענתו, ישר ולא ימינה.

למעלה מן הצורך בחן ביהמ"ש קמא גם את שאלת הנזק וקבע, כי אף לו לא היה דוחה את התביעה בשאלת החבות, לא היה יכול לקבלה גם בשאלת הנזק, בהעדר אפשרות להפריד בין הנזקים בחוות דעת השמאי הנובעים מהתאונה דנן לבין אלה שנגרמו באירועים אחרים. בנסיבות אלה דחה בית המשפט את התביעה.

דחיית תביעתם של המבקשים, היא נושא הבקשה שלפני.

תמצית טיעוני המבקשים היא, כי בית המשפט שגה בהבנת נסיבות המקרה ומכאן נבעה ככל הנראה החלטתו השגויה.

באשר לעד המשיב, הרי שהמדובר בחייל שהוא חברו של המשיב מבסיסו הצבאי ועל כן יש לפסול עדותו. גם הפניה ימינה נעשתה משיקול של עצירה במקום בו התנועה אינה סואנת ולא בשל תכנית הנסיעה הנדרשת מטעמו של המבקש. כן מוסיפים המבקשים וטוענים, כי הנזק הנטען הוכח בחוו"ד השמאי והתמונות שצולמו, והנזקים שאירעו לרכב באירועים אחרים, לא הוכנסו כלל לתובענה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפרוטוקול הדיון של בית המשפט קמא ובפסק דינו, וכן בכתב התביעה על נספחיו, לא מצאתי להיעתר לה. בית המשפט קמא סמך את תוצאת פסק דינו על ממצאי עובדה ומהימנות. כידוע, משמדובר בקביעות מסוג זה המבוססות בין היתר על התרשמות הערכאה הדיונית והאמון שמצא בראיות אלה ואחרות, נמנעת ערכאת הערעור מהתערבות בממצאים אלה, אלא במקרה חריג, שאינו מתקיים בענייננו.

בעניין זה מצא בית המשפט כי אין בידו להעדיף את גרסת המבקש, אשר לא הרים את הנטל המוטל עליו כתובע להוכיח גרסתו. אדרבא, ביהמ"ש מצא לנכון כאמור להעדיף את גרסת המשיב מהסיבות שפורטו בפסק דינו.

בנסיבות אלה ונוכח תכלית ההליך לפיה ניתנת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות במשורה ובמקרים חריגים בהם נמצאה טעות בולטת על פניה או שהמדובר בשאלה עקרונית, הרי שאלה אינן מתקיימות בענייננו ועל כן לא ניתן להעתר למבוקש.

בנסיבות אלה נדחית הבקשה.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.    

ניתן היום,  כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: